Bava Kamma 187

Kapitel 187

א דמאספורק בית שמאי אוסרין וב"ה מתירין מאי טעמיה דבית שמאי אמר קרא (דברים כג, יט) גם שניהם לרבות שינוייהם ובית הלל אמר קרא הם ולא שינוייהם

1 aus Asporaq lehrte, nach der Schule Šammajs seien sie verboten und nach der Schule Hillels seien sie erlaubt. – Was ist der Grund der Schule Šammajs? – Die Schrift sagtauch beide, und dies schließt ihre Umgestaltungen ein. – Und die Schule Hillels!? – Die Schrift sagt diese, nicht aber ihre Umgestaltungen. –

ב ובית שמאי הא כתיב הם ההוא מיבעי ליה הם ולא ולדותיהם ובית הלל תרתי שמעת מינה הם ולא שינוייהם הם ולא ולדותיהם

2 Und die Schule Šammajs, es heißt ja diese!? – Dies bedeutet: diese, nicht aber die Gehurt derselben. – Und die Schule Hillels!? – Hieraus ist beides zu entnehmen: diese, nicht aber ihre Umgestaltungen, diese, nicht aber die Geburt derselben. –

ג ובית הלל נמי הכתיב גם גם לב"ה קשיא

3 Wie erklärt die Schule Hillels das auch!? – Das auch bleibt nach der Schule Hillels unerklärt. –

ד רבי אליעזר בן יעקב מאי היא

4 Wo lehrte es R. Elie͑zer b. Ja͑qob? –

ה דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר (תהלים י, ג) בוצע ברך נאץ ה'

5 Es wird gelehrt: R. Elie͑zer sagte: Wie kann einer, der eine Seá Weizen geraubt, gemahlen, geknetet und gebacken und davon die Teighebe abgesondert hat, darüber den Segen sprechen, er spricht ja keinen Segen, sondern eine Lästerung; darüber heißt es:wer rauht und preist, lästert den Herrn. –

ו ר' שמעון בן אלעזר מאי היא דתניא כלל זה אמר ר' שמעון בן אלעזר כל שבח שהשביח גזלן ידו על העליונה רצה נוטל שבחו רצה אומר לו הרי שלך לפניך

6 Wo lehrte es R. Šimo͑n b. Elea͑zar? – Es wird gelehrt: Folgende Regel sagte R. Šimo͑n b. Elea͑zar: Bei jeder Besserung die der Räuber [dem Geraubten] angedeihen ließ, erhält er die Oberhand; wenn er will, erhält er den Mehrwert, wenn er will, sage er: da hast du deines. –

ז מאי קאמר אמר רב ששת ה"ק השביחה נוטל שבחו כחש אומר לו הרי שלך לפניך דשינוי במקומו עומד

7 Wie meint er es? R. Šešeth erwiderte: Er meint es wie folgt: ist eine Wertzunahme eingetreten, so erhält er den Mehrwert, ist eine Wertabnahme eingetreten, so sage er: da hast du deines, denn das Umgeänderte bleibt im bisherigen Besitze. –

ח אי הכי אפילו השביח נמי אמרי מפני תקנת השבים

8 Demnach sollte dies auch von der Wertzunahme gelten!? – Ich will dir sagen, dies ist eine Vorsorge für die Bußfertigen. –

ט ר' ישמעאל מאי היא דתניא מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי עד שלא מרחו

9 Wo lehrte es R. Jišma͑él? – Es wird gelehrt: Es ist Gebot, den Eckenlaß vom Halmgetreide abzusondern; hat man ihn nicht vom Halmgetreide abgesondert, so sondere man ihn von den Garben ab; hat man ihn nicht von den Garben abgesondert, so sondere man ihn vom Getreidehaufen ab, bevor man [das Getreide] geworfelt hat;

י מרחו מעשר ונותן לו משום ר' ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה ונותן לו

10 hat man es bereits geworfelt, so sondere man auch den Zehnten ab und gebe ihn ihm. Im Namen R. Jišma͑éls sagten sie, man sondere ihn auch vom Teige ab und gebe ihn ihm.

יא א"ל רב פפא לאביי איכפל כל הני תנאי לאשמועינן כב"ש א"ל הכי קאמרי לא נחלקו בית שמאי וב"ה בדבר זה

11 R. Papa sprach zu Abajje: Haben sich denn all diese Tannaím zusammengetan, um die Halakha nach der Schule Šammajs zu lehren? Dieser erwiderte: Ich meine es wie folgt: die Schulen Šammajs und Hillels streiten darüber nicht.

יב אמר רבא ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם אלא בצבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון

12 Raba entgegnete: Wieso denn, vielleicht ist R. Šimo͑n b. Jehuda dieser Ansicht nur beim Färben, weil man die Farbe durch Natron entfernen kann.

יג ועד כאן לא קאמרי ב"ש התם אלא לגבוה משום דאימאיס

13 Und vielleicht ist die Schule Šammajs dieser Ansicht nur in jenem Falle, weil es Gott geweiht werden soll und verächtlich ist.

יד ועד כאן לא קאמר ר' אליעזר בן יעקב התם אלא לענין ברכה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה

14 Und vielleicht ist R. Elie͑zer b. Ja͑qob dieser Ansicht nur beim Segensspruche, weil es ein mit einem Verbote verbundenes Gebot ist.

טו ועד כאן לא קאמר ר"ש בן אלעזר התם אלא בהכחשה דהדר

15 Und vielleicht ist R. Šimo͑n b. Elea͑zar dieser Ansicht nur bei der Wertabnahme, die eingeholt werden kann.

טז ועד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא לענין פאה משום דכתיב (ויקרא כג, כב) תעזוב יתירא וכי תימא ליגמר מיניה מתנות עניים שאני

16 Und vielleicht ist R. Jišma͑él dieser Ansicht nur beim Eckenlasse, weil es überflüssigerweise zurücklassen heißt. Und wenn man einwenden wollte, es sei hiervon zu folgern, [so ist zu erwidern,] bei den Armengeschenken verhalte es sich anders,

יז כדבעי ר' יונתן דבעי ר' יונתן מאי טעמא דר' ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה או דלמא בעלמא קסבר שינוי קונה והכא משום דכתיב תעזוב יתירא

17 wie dies auch aus einer Frage R. Jonathans hervorgeht. R. Jonathan fragte nämlich: Was ist der Grund R. Jišma͑éls: ist er der Ansicht, eine Sache werde durch die Änderung nicht angeeignet, oder aber ist er sonst der Ansicht, eine Sache werde durch die Änderung angeeignet, hierbei aber deshalb nicht, weil es überflüssigerweise zurücklassen heißt.

יח ואם תמצי לומר טעמא דר' ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה תעזוב יתירא דכתב רחמנא למה לי ותו לרבנן תעזוב יתירא דכתב רחמנא למה לי

18 Und wenn du entscheidest, der Grund R. Jišma͑éls sei, weil er der Ansicht ist, eine Sache werde durch die Änderung nicht angeeignet, [so ist es fraglich,] wozu das überflüssige zurücklassen nötig ist; und wozu ist ferner nach den Rabbanan das überflüssige zurücklassen nötig? –

יט מבעי ליה לכדתניא המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

19 Dies ist wegen der folgenden Lehre nötig: Wer seinen Weinberg preisgibt und sich früh aufmacht und ihn abwinzert, ist verpflichtet [zur Zurücklassung] von Abfall, Traubennachlese, Vergessenem und Eckenlaß, aber frei von der Verzehntung.

כ אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

20 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Die Halakha ist wie R. Šimo͑n b. Elea͑zar. –

כא ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין

21 Kann Šemuél dies denn gesagt haben, Šemuél sagte ja, man schätze weder beim Diebstahl noch beim Raube, sondern nur bei Schädigungen!?

כב בשלמא לרבא דאמר כי קאמר ר' שמעון בן אלעזר התם בהכחשה דהדר לא קשיא כי קאמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דשינוי במקומו עומד בהכחשה דהדר וכי קאמר שמואל התם אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין בהכחשה דלא הדר

22 Allerdings ist dies nach Raba, welcher sagt, R. Šimo͑n b. Elea͑zar sage dies nur von der Wertabnahme, die eingeholt werden kann, kein Widerspruch, denn das, was er sagte, die Halakha sei wie R. Šimo͑n b. Elea͑zar, bezieht sich auf eine Wertabnahme, die eingeholt werden kann, und das, was er dort sagte, man schätze weder beim Diebstahl noch beim Raube, sondern nur bei der Entschädigung, bezieht sich auf eine Wertabnahme, die nicht eingeholt werden kann;

כג אלא לאביי דאמר כי קאמר רשב"א בהכחשה דלא הדר קאמר מאי איכא למימר

23 wie ist es aber nach Abajje zu erklären, welcher sagt, R. Šimo͑n b. Elea͑zar sage es von einer nicht einzuholenden Wertabnahme!? –

כד אביי מתני הכי אמר רב יהודה אמר שמואל

24 Abajje lehrt es wie folgt: R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel